"תפריטים יש לי המון, אני פשוט לא מצליחה להתמיד בהם."
לפעמים יש למי שמגיעה אליי כל כך הרבה ניסיונות דיאטה בעברה, ששתינו יודעות, שהיא זו שיכולה לכתוב לי תפריטים!! ולא רק אני לה.
הבעיה היא לא התפריט, אלא איך להתמיד בו. הרי בכל חיפוש באינטרנט, אנחנו יכולות למצוא אינספור תפריטים שיבטיחו לנו ירידה במשקל. ובואו נודה באמת, אם נשמור על התפריט, באמת נרד במשקל! הבעיה היא לא הירידה במשקל, הבעיה היא להתמיד בתפריט. לרדת במשקל ולשמור על הירידה. הבעיה היא שבד"כ תפריטים ישאירו אותנו לא מסופקות לאורך זמן. וזו הסיבה שבגללה אנחנו לא מצליחות (ולא מצליחים) לרדת ולשמור על המשקל.
אז למה תמיד נחזור ונבקש תפריט לירידה במשקל?
כי זה מה שחינכו אותנו לחשוב. שאם יהיה לנו תפריט מספיק טוב, ומסגרת שתעודד אותנו ותשמור עלינו, נצליח לרדת במשקל, עד שנגיע למשקל היעד שלנו, ואז נשמור. אם רק נצליח הפעם- להתמיד בו.
אבל האמת היא, ש-95% מהאנשים שייאמצו תפריט, לא יתמידו בו. גם אם נרד במשקל, רובנו נעלה את המשקל בחזרה. אז מה כן דרוש כדי להגיע לירידה במשקל המיוחלת?
איך שאני רואה את זה, יש 4 מרכיבים לירידה במשקל. זה לא "כוח רצון" כמו שהרבה מאמינים. או כמו שמייעצים לנו מהצד- "לסגור את הפה". זאת גם לא רק המסגרת שאנחנו מחפשים ושלפעמים עוזרת באמת לשמור עלינו לאורך זמן מסוים.
שילוב של 4 גורמים לירידה במשקל-
- סדר יום והרגלי אכילה. כן. חשוב לעבוד על הרגלים. ליצור סדר יום מסוים, ללמוד הרגלי אכילה נכונים, לדייק את סדר היום שלנו, ההכנה מראש, האכילה האיטית ללא הסחות דעת…
אבל בואו נודה באמת, את זה רובנו יודעים. יחד עם זאת- חשוב לזכור! הדרך היא להתאים את האכילה לסדר היום שלי, לשעות העבודה/ פנאי, למאכלים שאני אוהבת לאכול. למידת הזמן שיש לי להשקיע באוכל, לבשל… ולכן חשוב לא לאמץ סדר יום שה"דיאטה" שלנו מאמינה שנכון עבורנו, אלא סדר יום שמתאים לנו. לרצונות ולחשקים שלנו. - הקשבה. בד"כ דיאטות ייגרמו לנו להתעלם מתחושות הרעב שלנו, ולאכול לפי שעה מסוימת (כל 3 שעות למשל) ותגביל אותנו בכמות. הדרך הנכונה היא דווקא להבין, מתי אני רעבה, מה יכול להשביע אותי לאורך זמן, מתי אני באמת צריכה מתוק או מלוח, איזה מתוק/ מלוח נכון לי לאכול. איך לאכול בצורה קשובה, כך שפחות אוכל ישביע אותי (לא מתוך הגבלה בתפריט, אלא מתוך הבנה של מה שמשביע אותי, אכילה איטית, מודעת וכדומה).
- אכילה רגשית– הרבה מהאכילה שלנו נובעת בד"כ לא מרעב, אלא מצרכים אחרים. אני עייפה/ עצובה/ שמחה/ משעמם לי, אז אני אוכלת. חשוב לדעת מה הגורם לאכילה, ולפעול אחרת. להבין מהי מערכת היחסים שלי עם האוכל. מתי הוא מנחם אותי, מתי הוא משמח אותי. מה האמונות עליהן גדלתי בנוגע לאכילה (לסיים מהצלחת למשל) ולשנות אותן בהדרגה. לפעול אחרת במקומות האלה. במקום לאכול. זו עיקר העבודה בעיניי.
- לא פחות חשוב מכל מה שנאמר כרגע- חשוב לדעת איך להתמודד עם נפילות.
מזמן כבר ברור שבדרך לירידה במשקל המיוחלת, יהיו גם נפילות רגעיות. מאכלים שלא תכננו לאכול ואכלנו. ירידה במשקל שציפינו לה ולא הגיעה כמו שחשבנו.יש נפילות בדרך. הן קיימות בכל דרך חדשה, וגם בתהליך הירידה במשקל. ומי שינסה למכור לנו משהו אחר- מטעה אותנו. הבעיה היא, שהרבה פעמים הנפילות (הטבעיות והצפויות) שבדרך, גורמות לנו לאבד את הדרך. מסיטות אותנו לגמרי מהמסלול, וגורמות לנו להפסיק לשמור לחלוטין. לפעמים לכמה ימים ולפעמים לחודשים, ואז נעלה את כל המשקל שירדנו.
חלק מהדרך היא לדעת איך להתמודד עם נפילות. לעצור אותן כשהן עדיין מזעריות. לא לתת להן להשתלט על כל דרך המחשבה שלנו. לזכור באותם רגעים גם את ההצלחות. להבין, שזה זמני. גם אם אכלתי בצורה שלא רציתי, לקבל את זה בלי כעס, ולהמשיך בדרך. כך שהנפילה הרגעית, לא תשפיע לטווח הרחוק על הירידה במשקל. אצליח לקום ממנה, להמשיך לשמור, ולהמשיך בתהליך הירידה.
ולכן, תפריט לירידה במשקל זו לא הדרך לטווח ארוך
תפריט יכול לעזור לי כדי לתת איזושהי מסגרת התחלתית, כיוון. יחד עם זאת, אדע- שהתפריט הוא רק "כיוון". הוא נותן רעיון.
הוא לא ה-דרך.
אלא כלי עזר זמני. העבודה האמיתית היא אחרת. היא משולבת. היא עבודה על מערכת היחסים עם האוכל ובנייה של מערכת יחסים חדשה עם האוכל, עם הגוף ועם עצמי.
נטע אמירי
דיאטנית קלינית,
מאסטר ב-NLP מבוסס מיינדפולנס