הפרעת אכילה לא ספציפית
הפרעות אכילה מאובחנות על פי מספר קריטריונים:
- דפוסי אכילה
- משקל
- דימוי גוף
- התנהגויות הקשורות לאכילה
הפרעת אכילה לא ספציפית (EDNOS) כוללת התנהגויות אכילה לקויות שאינן עומדות בקריטריונים לאבחון של אף אחת מהפרעות האכילה האחרות, כגון אנורקסיה, בולמיה או הפרעת אכילה בולמוסית. הדבר עשוי לנבוע מכך שהאדם אינו עומד בכל הקריטריונים של אחת ההפרעות האחרות, או שההתנהגויות שלו אינן חמורות מספיק כדי לעמוד בקריטריונים. הפרעת אכילה לא ספציפית יכולה להופיע בכל גיל, אך היא שכיחה יותר בקרב נשים.
הפרעת אכילה לא ספציפית יכולה לכלול מגוון התנהגויות
כגון דילוג על ארוחות או אכילת מנות קטנות מדי, אכילה מופרזת של כמויות גדולות של מזון בזמן קצר, הקאות יזומות, שימוש במשלשלים, פעילות גופנית מופרזת או התנהגויות אחרות שנועדו לשלוט במשקל או בגודל הגוף.
חשיבה סביב אוכל, משקל ודימוי גוף משפיעה גם היא גם על האבחון של הפרעת אכילה לא ספציפית. לדוגמא: דאגה מוגזמת למשקל או לדימוי הגוף ועיוות בדימוי הגוף והיא יכולה לבוא לידי ביטוי במודעות מוגברת למשקל ולגודל הגוף, מחשבות אובססיביות על אכילה, משקל או דימוי הגוף, תחושת חוסר שליטה על אכילה, ותחושת אשמה או בושה על אכילה.
העיסוק המוגבר באוכל, משקל ודימוי גוף יכול להשפיע משמעותית על החיים של אנשים עם הפרעת אכילה לא ספציפית. היא יכולה להוביל למצוקה רגשית, לקשיים חברתיים ולבעיות בתפקוד היומיומי.
הסיבות להפרעת אכילה לא ספציפית אינן ידועות בוודאות
אך הן עשויות לכלול שילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים וסביבתיים, והיא יכולה לגרום למגוון בעיות רפואיות, כגון:
- בעיות במערכת העיכול
- בעיות לב וכלי דם
- הפרעות במחזור החודשי
- בעיות במערכת החיסונית
- בעיות בבריאות הנפש
הפרעת אכילה לא ספציפית - טיפול
הטיפול בהפרעת אכילה לא ספציפית כולל טיפול תרופתי, טיפול פסיכולוגי וטיפול תזונתי.
טיפול פסיכולוגי בהפרעת אכילה לא ספציפית
הטיפול מתמקד בשינוי החשיבה וההתנהגות סביב אוכל ומטרתו לסייע למטופל לפתח דימוי גוף בריא, לשלוט בדפוסי האכילה שלו ולשפר את בריאותו הפיזית והנפשית.
הטיפול הפסיכולוגי עשוי לכלול:
- שינוי דפוסי חשיבה והתנהגות. זיהוי המחשבות והאמונות המזיקות לגבי אוכל, משקל ודימוי גוף וטכניקות שונות לשינוי דפוסי החשיבה וההתנהגות שלו.
- שיפור היכולת להתמודד עם מצבי לחץ ורגשות קשים. טכניקות להתמודדות עם רגשות קשים, לוויסות העצמי ולקבלת רגשות שליליים. ניתן לשלב מיינדפולנס, טיפול גוף-נפש, DBT ועוד.
- טיפול משפחתי: יכול להיות מועיל במקרים שבהם ההפרעה משפיעה על המשפחה כולה. בטיפול משפחתי, המטפל עוזר למשפחה להבין את ההפרעה ולפתח דפוסי תקשורת בריאים יותר.
טיפול תזונתי בהפרעת אכילה לא ספציפית
הטיפול מתמקד בהשבת משקל תקין, בשיפור הרגלי האכילה ובעבודה על המחשבות סביב האוכל ודימוי הגוף. מטרת הטיפול היא לסייע למטופל לפתח הרגלי אכילה בריאים ונכונים.
הטיפול התזונתי עשוי לכלול:
- עבודה על מערכת היחסים עם האוכל: מערכת היחסים שלנו עם האוכל היא מורכבת ורב-גונית ומושפעת מגורמים רבים. טיפול במערכת היחסים עם האוכל נועד לעזור לנו לפתח יחס בריא יותר לאוכל.
- תכנית תזונה: כוללת את חלוקת המזון לאורך היום ואת הרכיבים התזונתיים הדרושים, לא בהכרח כתפריט, אלא כתכנית מותאמת אישית הדרגתית.
- מעקב אחר ההתקדמות: דיאטנית המתמחה בהפרעות אכילה עוקבת אחר ההתקדמות של המטופל, מבצעת שינויים בתכנית התזונה במידת הצורך, עוברת יחד עם המטופל על הקשיים שעלו, ומוצאת יחד עם המטופל דרכים אלטרנטיביות להשגת המטרה, תוך התחשבות במחשבות העולות סביב האכילה, דימוי הגוף והמשקל.
הטיפול התרופתי בהפרעת אכילה לא ספציפית
מטרת הטיפול התרופתי בהפרעת אכילה לא ספציפית היא לסייע בשיפור הבריאות הפיזית והנפשית של המטופל. הטיפול התרופתי עשוי לעזור להפחית תסמינים כגון דיכאון, חרדה, התנהגויות אובססיביות-כפייתיות ובעיות שינה.
נהוג להשתמש בטיפול התרופתי בהפרעת אכילה לא ספציפית באמצעות תרופות נוגדות דיכאון, שעשויות לעזור להפחית תסמינים של דיכאון, חרדה והתנהגויות אובססיביות-כפייתיות או תרופות נוגדות פסיכוזה, שעשויות לעזור להפחית תסמיני חרדה והתנהגויות אובססיביות-כפייתיות.
בנוסף, ייתכן שיינתן טיפול תרופתי ספציפי יותר בהתאם לביטויים הספציפיים של ההפרעה אצל המטופל. לדוגמה, אם המטופל סובל מאכילה מופרזת, ייתכן שיינתן לו טיפול תרופתי להפחתת תחושת הרעב, כגון פלובוקסמין (לוסטרל).
במידה ואת חוששת שאת סובלת מהפרעת אכילה
מזמינה אותך ליצור קשר אתי.
נטע