1Z0-053 1Z0-517 640-461 640-722 642-832 648-375 74-344 74-409 A00-212 C2010-503 C2010-598 C2010-651 C2010-652 C2020-605 OG0-091 070-413 070-459 070-496 1Z0-052 C_BOSUP_90



אין לי זמן להשקיע באוכל, אז אל תבקשי ממני להתחיל לבשל עכשיו!

זה משפט שאני נתקלת בו המון בזמן האחרון. נשים שרוצות להתחיל תהליך של ירידה במשקל, שמצהירות מלכתחילה, שלהן- אין זמן להשקיע באוכל. שכל העניין הזה של בישול- הוא לא בשבילן. אם בן הזוג שלהן או הילד חוזר רעב, אז כן- הן יעמדו גם בעשר בלילה ויכינו. אבל לעצמן? למי יש זמן. הן מאוד עסוקות, בעבודה ובחיים.

ואז פתאום שמתי לב, שלאחרונה אני קצת מזניחה את האוכל שלי בעצמי. אם יש אוכל שנשאר, או אוכל שמישהו אחר הכין, אז מעולה! אבל אם לא, אני בוחרת במשהו פשוט ומהיר (בריא, אני לא אבחר בהמבורגר קפוא או שניצל מוכן…) ולפעמים, אני לא מספיקה לאכול ארוחת בוקר, או שאוכלת ארוחת בוקר, אבל מדלגת על ארוחות אחרות. פשוט בגלל שאין לי זמן!! אני מאוד עמוסה ועובדת מאוד קשה. ויש גם ילדים, ובית מסביב שצריך לדאוג לו.

וזה הוביל אותי לשאול את עצמי- מה קרה לנו?? ואני לא מדברת עכשיו ספציפית עליי או על אותן נשים שעסוקות ואין להן זמן לבשל. אלא עלינו כחברה. סדר העדיפויות שלנו השתנה. ככל שעובר הזמן, אנחנו פחות מבלים עם המשפחה שלנו, פחות מדברים עם הילדים שלנו, פחות משקיעים בעצמנו, ובמערכות היחסים שלנו. אנחנו במעין מרדף מטורף אחרי דברים אחרים. ומטבע הדברים גם האכילה שלנו נדחקת לפינה חשוכה בסדר העדיפויות שלנו. ואז חוזרת כבומרנג, כשפתאום בערב, יש לנו זמן פנוי…

ולמה? האוכל כל כך זמין לנו, וכל כך מובן מאליו, שאין לנו זמן להתייחס אליו בכלל. בעבר, אנשים נלחמו ומתו בשביל להשיג מזון. אם נסתכל על בעלי חיים בטבע, רוב זמנם הם עסוקים בחיפוש אחר מזון. הם אוכלים היום, ולא יודעים מתי תהיה הארוחה הבאה שלהם. ולכן, הם מתחילים לחפש אותה ברגע שהם סיימו את המנוחה מהארוחה הנוכחית.

אז נכון, אנחנו מזמן כבר לא חיים בטבע. האוכל זמין לנו. אנחנו יודעים לגדל אותו, לשמר אותו, לקרר אותו, להנדס אותו ולייצר אותו. גם מזון שלא קיים, אנחנו ממציאים. גם מה שהוא לא באמת מזון, אנחנו אוכלים. שורה תחתונה- יש אוכל בשפע. המגוון גדול, הצבעים משתנים וכל מה שצריך זה לגשת לצרכניה או לסופר הקרוב.

והיום חשובים לנו דברים אחרים. כמו הקריירה שלנו, החינוך של הילדים שלנו, ההצלחה האישית שלנו, ההנאה, הסיפוק מדברים אחרים.
ואני באמת מבינה ומזדהה עם כל אותן אמירות- אין לי זמן להשקיע באוכל. אני לא נהנית לבשל. רק אם אין לי ברירה אני מכינה לעצמי.
ויחד עם זאת, אני חושבת, שאי השקעה באוכל, היא שוות ערך לאי השקעה בעצמי. ואי השקעה בעצמי, היא מאוד קרובה- לביטול עצמי.

האוכל הוא זה שבונה את הגוף שלנו. הוא זה שיקבע איך הלב שלי יתפקד, איך השרירים שלי ייבנו, איך המוח שלי יעבוד. ולכן האוכל אחראי על רמת הריכוז שלנו, על מצב הרוח שלנו, על רמת האנרגיה שלנו ועוד מיליון דברים שאנחנו אפילו לא מודעים אליהם. ולכן יש לו קשר ישיר גם להצלחה שלנו בחיים, ורמת הסיפוק שלנו וההגשמה שלנו.

ואם אני שמה את עצמי במקום גבוה בסדר העדיפויות שלי, אוטומטית- עולה גם העדיפות של האוכל שלי. ואם רמת ההשקעה באוכל שלי, היא השתקפות של רמת ההשקעה שלי בעצמי- אז אמרתי הכל.

סתם. נקודה למחשבה.
נטע.

מתוקים ומרזים- מדריך בחינם- לאכול מתוק ולרדת במשקל

לקבלת מדריך בחינם: איך לאכול מתוק ולרדת במשקל השאירי פרטים:

[[ טופס מוטמע]]



להתייעצות או קביעת תור
X

    לפרטים נוספים וקבלת ייעוץ השאירי פרטים ואחזור אלייך בהקדם >>>